קידום שותפויות

פנים ארגוניות

כלים, פרקטיקות ורעיונות עבור מנהלות ומנהלים ברשות המקומית, שרוצים לקדם שותפויות בין מחלקות ואגפים ברשות, לטובת שיפור השירותים לתושב וחיזוק הרשות כארגון.

מדריך זה נכתב והופק כחלק מקהילה מקצועית לומדת של פיתוח ושינוי ארגוני ברשויות המקומיות, במסגרת "מיזם קהילות לומדות בשלטון המקומי", מיזם משותף של משרד הפנים וקרן רש"י. הקהילה פועלת בשותפות עם תחום רשויות בקרן רש”י כמומחה בפיתוח יכולות ניהוליות ארגוניות ברשויות ובאסטרטגיית עבודה רשותית. כל הנכתב מהווה ידע אישי של המשתתפים והמשתתפות מתוך ניסיונם המקצועי, פרי למידת עמיתים שערכו חברי הקהילה, והוא מוגש לרווחת עמיתיהם מהרשויות המקומיות. אין לראות בנאמר הסכמה, הנחיה, או אישור מכל סוג שהוא מצד משרד הפנים או קרן רש"י לדברים, למהותם או לאופן ביצועם.

פרק

1

אתגרים וחסמים

נאסף מתוך שיח העמיתים שנעשה בקהילה

תרבות ארגונית של הפרדה אגפית:

בחלק מהרשויות, כל אגף הוא יחידה הפועלת באופן עצמאי, לעיתים האגפים מפוזרים במבנים פיזיים שונים ברחבי העיר. מבנה זה מקשה על שיתוף פעולה גמיש בין אגפים.

תיאום בין מערכות מידע:

מערכות מידע נפרדות לכל אגף או מחלקה מקשות על שיתוף נתונים וידע חיוני לקידום פרויקטים משותפים.

הגדרות תפקידים רוחביים:

בחלק מהרשויות אין הגדרה מוסכמת של בעלי תפקיד שאחראים על הובלת תהליכי רוחב. לעיתים, לקיחת אחריות על תפקיד רוחבי היא בנוסף לתפקידים אחרים שמבוצעים ברשות, דבר שעלול להוביל לחוסר פניות לביצוע המשימה ולאי-בהירות בנוגע לאחריות.

תמריצים:

חוסר בתמריצים ותגמולים לקידום שיתופי פעולה עלול להוביל לחוסר עניין מצד עובדים להשתתף בפרויקטים משותפים.

תקציבים נפרדים:

תקציבים נפרדים לכל אגף או מחלקה מקשים על הקצאת משאבים לפרויקטים משותפים.

מימון:

בחלק מהרשויות ישנו מחסור במשאבים כספיים, מה שמגביל את היכולת להשקיע בפרויקטים משותפים, בהכשרות עובדים ובטכנולוגיות שתומכות בשיתוף פעולה.

אמון:

לעיתים קיים חוסר אמון בין אגפים או מחלקות, דבר שעלול להוביל לחשש משיתוף פעולה וחשיפת מידע רגיש.

עומס:

עיסוק רב בפתרון בעיות שוטפות באופן שלא משאיר זמן פנוי להובלת שינויים וחשיבה מחוץ לקופסה.

הבנה הדדית:

כאשר קיים חוסר הבנה של צרכים ותפקידים של אגפים אחרים, עלולה להיווצר תקשורת לקויה ואי-הסכמות.

התנגדות לשינוי:

התנגדות מצד עובדים לשינוי בנהלים ובשיטות עבודה מקובלות, עלולה להקשות על קידום שיתופי פעולה חדשים.

פרק

2

מרחב הפיתרון

הדרך למנף ולחזק את היכולות של הרשות לפתח את המשאב האנושי ולקדם שותפויות פנים ארגוניות, מחייבת את מחוללי השינוי לפעול בשני צירים השלובים זה בזה:

מינוף, פיתוח וחיזוק תשתית ההון האנושי על ידי: הנחלת תפיסה, חיזוק יכולות, הטמעת כלים, ויצירת מבנים ושגרות.

ציר רוחבי

יישומי

ציר עומק

תפיסתי

עיצוב תודעה באמצעות כלל תהליכי ציר היישום, מעבר מתפיסת ניהול כוח אדם לתפיסת פיתוח הון אנושי ופיתוח חשיבה אסטרטגית.

עיצוב מדיניות וקידום הון אנושי, מהלכה למעשה

תשתית ידע יישומית מבית קרן רש"י

Play Button Icon
Mouse cursor

מצפן תוצאות תשתית- המקפצה שלך ברשות: כלי אסטרטגי, ניהולי ויישומי שמאפשר למדוד ולחזק יכולות ניהוליות וארגוניות. אחת מהיכולת הנמדדת במצפן היא היכולת לייצר רצף והמשכיות בין מנהלים, תחומים וגילאים, המסמלת ממשקי עבודה מיטביים למען שיפור השירותים וההזדמנויות לתושב.

Mouse cursor

למידע נוסף על ליווי רשותי בקרן רש"י HadasEi@rashi.org.il


פרק

3

פרקטיקות המובילות להצלחה

הצלחות קטנות

ככלי לתמרץ את הצוותים האמונים על שיתוף הפעולה.

מטרה משותפת

התוויה של דרך ושל מטרה משותפת לתהליך.

מיפוי בעלי העניין

יצירת מפת האינטרסים של התהליך ושל כל השחקנים במגרש.

עבודת צוות

שימת דגש על אלמנטים שמשפרים עבודת צוות: גיבוש חברתי, שיח חברתי ובין אישי, העמקת היכרות.

פורומים מקצועיים

הקמת פורומים שמקדמים תחומים ופרויקטים רחבים באמצעות שיתוף וקיום שיח מקצועי חוצה אגפים.

כלים טכנולוגיים

שימוש בכלים טכנולוגיים לקיצור וייעול תהליכים ומעקב משימות (AI, אפליקציות, מנדיי).

בידוד רעשי רקע

הרחקת גורמים שמעכבים את שיתוף הפעולה: בעלי אינטרסים מנוגדים או חוסר אמונה בצדקת הדרך.

יצירת פלטפורמות לשיתוף פעולה

פורומים, ישיבות רוחביות סביב נושא, צוותים פרוייקטליים, פלטפורמות חוצות ארגונים כמו אשכולות, קהילות מקצועיות.

פרק

4

התובנות החשובות ביותר

לוותר על האגו

להגיע בצניעות ורצון לשיתוף פעולה שכולם יוצאים ממנו נשכרים.

ערך מוסף ואינטרס משותף

לאתר את הערך של כל אחד מהשותפים וכן את האינטרס המשותף.

קרדיט לשותפים

חשוב שכל שותף יקבל הערכה וקרדיט בשיתוף הפעולה.

גיבוש צוותים הפועלים בשיתוף פעולה

דגש על גיבוש צוותים שעובדים היטב יחד גם במישורים הבלתי פורמליים, על מנת לחזק את הפרויקט ברמה האישית.

סביבה חיובית

בניית סביבה היוצרת ומאפשרת התנהלות חיובית ומיטיבה.

Bottom UP

להתחיל מלמטה ואז לרתום את ההנהלה.

הגדרת ה-owner

התנעת התהליך תוך הגדרת הבעלים של שיתוף הפעולה וכן הגורמים המגבים של התהליך.

ריבוי שותפים

רתימת מספר שותפים רב, לטובת הרחבת האינטרס.

הרשות כארגון שנותן שירות

חוויית המשתמש, כלומר התושב, תמיד בראש סדר העדיפויות.

מקרה

בוחן

יצירת גרעין מוביל לתכניות העלאת החוסן היישובי בג'ת

מובילת המהלך

סאמח עוסמאן

מנהלת פיתוח כלכלי ואסטרטגיה

תקציר

הרשות המקומית ג'ת יזמה הקמת גרעין מוביל לחיזוק החוסן היישובי, במטרה לשפר את שיתוף הפעולה בין אגפים ומחלקות. התהליך כלל זיהוי צורך בתיאום, רתימת מנהלים, גיבוש חזון משותף ויצירת פלטפורמות לתקשורת.

הצורך

למרות פעילות ענפה בתחום החוסן היישובי, חסרים שיתופי פעולה משמעותיים בין האגפים והמחלקות. נדרש חזון משותף ואסטרטגיית פעולה לשיפור השירות לתושב.

היוזמה

הקמת גרעין חוסן יישובי שיפעל בשותפות, יאגם משאבים ויוביל להגברת החוסן העירוני. שותפים: אגף רווחה, עסקים קטנים, תחום ותיקים, ביטחון עירוני.

שותפים

אגף רווחה, עסקים קטנים, תחום ותיקים, ביטחון עירוני.

מה כלל התהליך?

זיהוי האתגר

היעדר פורום מתכלל לעבודה בתחום החוסן הישובי.

1

פגישות אישיות עם ראשי המחלקות

לרתימתם למהלך תוך חיבור כל מנהל למהלך דרך האינטרס האישי והמקצועי שלו.

2

כינוס השותפים

תכנון חזון עירוני משותף לצד תכנון פעילות לטווח הקצר, בדגש על הצלחות מיידיות.

3

יצירת פלטפורמות תקשורת

קבוצת וואטסאפ ומפגש שבועי קבוע לעדכון ותכנון פעילות.

4

יצירת שותפויות חדשות והעמקת קיימות

לדוגמה: סדנה לחיזוק חוסן

נשות הכפר.

5

המשך של פגישות שותפות

ושמירה על שגרות עבודה לגיבוש החזון והפעילות.

6

עקרונות מנחים

עבודה במקביל: אישי וקבוצתי, תכנון וביצוע, גמישות והתקדמות בכמה מישורים במקביל.

1

יצירת מוטיבציה פנימית לפעולה בקרב כלל הגורמים, ללא קשר לתפקודם השוטף.

2

חיזוק תחושת שייכות ומוטיבציה דרך יחסים אישיים וחיבור לעקרונות הפרויקט.

3

יעילות בניצול משאבי כסף וזמן, יצירת שיתופי פעולה שמגדילים את ההשפעה.

4

התמקדות בשיפור השירות לתושב.

5

אתגר מרכזי

חיבור שותפים, במיוחד:

  • גורמים עם יחסים בין-אישיים מורכבים (פתרון זמני: גורם מתווך).


  • מחלקת הנדסה: קושי לוגיסטי וחיבור לתחום בשל גודל המחלקה.

1

יישום עקרונות אלו לאורך כל שלבי התהליך מאפשר יצירת מסגרת עבודה אפקטיבית, משתפת ומכוונת מטרה, תוך התמודדות עם האתגרים הייחודיים של בניית שיתופי פעולה בין-מחלקתיים ברשות המקומית.

מקרה

בוחן

נאמני שימור ידע בעיריית נתניה

מובילת המהלך

דלית טובי

מנהלת מחלקת תקשורת דיגיטלית פנים ארגונית באגף משאבי אנוש

תקציר

עיריית נתניה פיתחה תכנית "נאמני שימור ידע" למניעת אובדן ידע ארגוני בעת עזיבת עובדים. התהליך כלל גיבוש תכנית, הכשרת נאמני ידע, ובניית מערכת לתיעוד מידע.

הצורך

שימור ידע ארגוני בעת סיום העסקת עובדים ויצירת בסיס ידע משותף.

שותפים

ועדת היגוי הכוללת אגף שירות לתושב, אגף משאבי אנוש, יועצת ארגונית לפיתוח הון אנושי, ונאמני ידע מוכשרים.

מה כלל התהליך?

גיבוש התוכנית

בחירת רעיון הכשרת נאמני ידע כפרויקט בר קיימא, ללא תקציבי חוץ, ואפשרות לפיתוח משמעותי של עובדים.

1

פרסום קול קורא

גיוס עובדים להכשרת נאמני שימור ידע, כולל המלצת מנהל ישיר.

2

הכשרת נאמני שימור ידע

הכשרה מעשית כמודלינג לאופן הפעולה הנדרש מנאמני הידע: ההכשרה הייתה מוקפדת, נעימה, מושקעת, יצירתית, וכללה שימוש רב בכלים של שיתוף ופרואקטיביות.

3

בניית מערכת לתיעוד מידע

פיתוח מערכת ידידותית למשתמש עם מבנה גמיש.

4

תקשור התהליך

שיתוף ועדכון כלל העובדים לאורך התהליך, כולל סרטון הכנה שמסביר את התהליך ומגייס לפרויקט מתוך שמירה על מורשת ומסורת העיר.

5

פרקטיקום

יישום בפועל של שימור הידע בליווי יועצת ארגונית.

6

עקרונות מנחים

פרואקטיביות

עידוד יוזמה אישית בכל הרמות.

1

שיתופיות

מעורבות כלל השותפים בתכנון וביצוע ויצירת מוטיבציה ותחושת משמעות בקרב כולם.

2

אתגרים

רתימת עובדים

התמודדות עם חששות מהגדלת אחריות ועומס עבודה, העשייה במסגרת הפרויקט היא כחלק משעות העבודה הקיימות.

1

קושי לשתף בידע

עובדים נרתעו מלשתף בידע מתוך חשש מחשיפה וביקורת, חוסר ביטחון במקצועיות העובדים.

2

פתרונות

מיתוג התהליך כהזדמנות לפיתוח אישי ומקצועי.

שימוש בשפה מגייסת ומעצימה.

הכשרת נאמני ידע ביצירת אמון ושיתוף פעולה.

שימוש בגישת סטוריטלינג להעצמת העובדים.

תכנית זו מדגימה גישה חדשנית לשימור ידע ארגוני, תוך דגש על פיתוח עובדים ויצירת תרבות ארגונית תומכת.

מקרה

בוחן

תכנון שטח בין עירוני משותף, ותמ"ל באקה אל גרבייה-ג'ת

מובילי המהלך

סאמח עוסמאן

מנהלת פיתוח כלכלי ואסטרטגיה


עולה אבו גזאלה

גזברית


מוחמד אבו נאסר

מהנדס העיר ג'ת

תקציר

באקה אל גרבייה וג'ת יזמו שיתוף פעולה לניהול אזור משותף לפיתוח עירוני. התהליך כולל שיתוף ציבור, תכנון משותף, ויצירת מנגנוני ניהול, עם דגש על בניית אמון ושיתוף פעולה ארוך טווח.

הצורך

  • ניהול משותף של אזור בין שתי הרשויות.
  • שינוי ייעוד קרקע מחקלאי למסחר, תעשייה, מגורים ופארק היי-טק.
  • יצירת מנהלת משותפת לטיפול בסוגיות כגון חלוקת הכנסות והוצאות, צווי ארנונה, וחוקי עזר.

שותפים

ראשי רשויות, מהנדסים, גזברים, יועצים משפטיים, תושבים, נציגי פיתוח אסטרטגי, משרד הפנים, רשות הטבע והגנים.

מה כלל התהליך?

שיתוף ציבור

ימי הסבר ושאלות לתושבים לצמצום התנגדויות, במיוחד לאור היות הקרקע פרטית.

1

גיבוש תכנית

  • תכנון הנדסי על ידי צוותי התכנון והמהנדסים של שתי הרשויות.
  • עבודה על תכנית כלכלית במקביל לאישור התכנית ההנדסית.
  • תכנון מנהלת משותפת בסיוע תכנית פרו של מעוז.

2

מיפוי שחקנים

זיהוי גורמים רלוונטיים למנהלת ולרתימה למהלך, כולל גורמים חיצוניים כמו מנהלת מחוז של משרד הפנים.

3

יצירת פלטפורמות לשיח ולמידה

  • הקמת צוותי עבודה בכל רשות (גרעין הפרויקט).
  • צוות מוביל חוצה רשויות הכולל ראשי רשויות ומהנדסים.
  • צוותי עבודה נוספים מתחומי חינוך, רווחה ותושבים.

4

עקרונות מנחים

שותפות רחבה

שילוב כל הגורמים המעוניינים לתרום, יצירת מרחבי שיתוף ושיח.

1

בניית אמון

הדגשת הרצון המשותף לפיתוח כלכלי לטובת התושבים.

2

אתגרים

רציפות ומחויבות

התמודדות עם חילופי בעלי תפקידים, במיוחד בתקופת בחירות.

1

יצירה ושמירה על אמון

בין גורמים מרובים עם אינטרסים שונים לאורך זמן.

2

הבדלים בין הרשויות

אחוזי תחום שיפוט לא שווים(25% באקה, 75% ג'ת), הבדלים בסטטוס מוניציפלי (מועצה מקומית מול עיר), התאמת צווי ארנונה וחוקי עזר שונים בין הרשויות.

3

התהליך מציג מודל חדשני לשיתוף פעולה בין-רשותי בתכנון ופיתוח אזורי, תוך התמודדות עם אתגרים מורכבים של ניהול משותף, בניית אמון, והתגברות על פערים מוניציפליים. הצלחת הפרויקט עשויה לשמש כדוגמה לשיתופי פעולה עתידיים בין רשויות מקומיות בישראל.

Play Button Icon

צחי בוחניק

כיום מנהל אגף ישובים במועצה אזורית

עמק ירדן.


בביצוע הפרויקט- מנהל היחידה לתכנון אסטרטגי בעמק הירדן.

מה היה הצורך?

להנגיש זכויות וחובות של עובדי הרשות המקומית.

האתגר

לגייס את השותפים השונים לעבודה, ולמנוע התנגדויות שלהם למהלך.

הפתרון

הקמת פורטל זכויות וחובות תוך הובלת צוות בעלי העניין- ועדי העובדים, מנכ"ל הרשות וצוות עובדים מהרשות.

Play Button Icon

דנה ליביץ

יועצת ארגונית, בעת הפרויקט מנהלת היחידה האסטרטגית בבני ברק.

מה היה הצורך?

הגשת קולות קוראים ממגוון תחומים.

האתגר

פער בין הגשת הקולות הקוראים לבין הביצוע בשטח.

הפתרון

הקמת פורום קולות קוראים ממגוון המחלקות הפועלות בשטח באמצעות קולות קוראים.

הסוף

מדריך זה נכתב ונערך על ידי: איתן הס, אגף אסטרטגיה בבני שמעון, סנדרה כהן, מנהלת אגף הון אנושי בעיריית לוד, חן עברון, מובילת קהילת פיתוח ושינוי ארגוני, אריאל פיכמן, מנהלת ידע במיזם קהילות לומדות.

מוזמנים להצטרף אלינו לקהילות הלומדות:

חברי קהילת פיתוח ושינוי ארגוני

טלי בן דוד

מנהלת אגף הון אנושי שדות דן


דבורה אגרנטי

מנהלת ההון האנושי קדימה צורן


איילה זלצר

מנהלת אגף שירות ופניות הציבור מגדל העמק


ליאורה בלטינסקי

ראש מינהל משאבי אנוש ומינהלה אילת


וידאד זייד

עוזרת מנכ"ל אום אל פאחם


ד"ר אורית מאנדל

מנהלת המחלקה לניהול השינוי ופיתוח ארגוני תל אביב


דלית טובי

מנהלת מחלקת תקשורת דיגיטלית פנים ארגונית באגף משאבי אנוש נתניה


סמדר אדרעי

מנהלת אסטרטגיה עירונית כפר סבא


סמאח עוסמאן

מנהלת פיתוח כלכלי ואסטרטגיה ג'ת


חוסאם אבו סיאם

מנהל אגף תכנון ואסטרטגיה כסייפה


גלית אופיר

מנהלת אגף משאבי אנוש שדרות


יונית סמולש

מנהלת אסטרטגיה וחדשנות עכו


אדית מזרחי

מנהלת מחלקת פיתוח ארגוני ורווחת העובד בנימין


רעות בן שושן

מנהלת אגף משאבי אנוש מעלה אדומים


אביטל שדה

מנהלת אגף הון אנושי גולן


שחף כהן

מנהלת מחלקת הערכה ומדידת השפעה באגף לתכנון אסטרטגי באר שבע